תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) היא תוכנית מתאר ארצית, שנערכה על־ידי צוות גדול של מתכננים ויועצים.
התוכנית אושרה על־ידי ממשלת ישראל ב-14 באפריל 2005, ובבסיסה העיקרון לפיו בניינים שהוקמו לפני 1980, ושאינם עומדים בתקן המחמיר של רעידות אדמה (ת"י) יוכלו לקבל היתרים לתוספות בניה בכפוף לשיפוץ יסודות הבניין והתאמתו לתקן.
לפי התכנית, על מנת לבצע שיפוץ כאמור, נדרשת הסכמתם של כל בעלי הזכויות בנכס.
יישום התכנית כפוף לשיקולי התכנון של ועדות התכנון המחוזיות, על מנת למנוע פגיעה ברווחת התושבים או בחזות העיר.
על ועדות אלה לגבש קווים מנחים להחלטותיהן.
מיום 17.01.2010 מספר שינויים מקלים לתמ"א 38.
1. תמ"א 38 תאפשר הענקת הזכויות מכוחה גם במקרה שהמבנה הקיים, המחייב חיזוק, ייהרס ויבנה מבנה אחר במקומו.
זאת, כיוון שמבנה חדש עדיף בהיבטים ההנדסיים והתפקודיים על מבנה ישן ומחוזק. אפשרות זו לא תחול במקרה של בניין המיועד לשימור.
2. תמ"א 38 תחול על מבנים אשר הוצא היתר לבנייתם קודם ה- 1.1.1980, גם אם נעשו בהם תוספות בניה לאחר מכן.
3. תמ"א 38 תאפשר, בבניין בעל קומה מפולשת, סגירה ומילוי של הקומה המפולשת בנוסף להקמת קומה נוספת למבנה והרחבת יחידות דיור קיימות בבניין.
4. שר הפנים דיווח לועדת השרים כי המועצה הארצית בישיבתה מיום 13.10.20009 החליטה להאריך את תוקפה של התמ"א ל- 5 שנים נוספות.
